החלטה בתיק בש"א 16352/05

1.       בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקשים בתאריך 26.10.05, לאחר שב"כ המבקשים לא התייצב לישיבת קדם משפט, שהיתה קבועה באותו יום.

2.       אין ספק שב"כ המבקשים ידע מועד הדיון, שכן המועד נקבע לאחר שקיבלתי בקשתו לדחות מועד קודם שנקבע, וב"כ המבקשים היה זה שהודיע לב"כ המשיב המועד החדש שנקבע.

3.       עניינה של התביעה בחוזה מכר שנכרת בתאריך 31.7.01 בין המבקשים והמשיב, ולפיו מכר המשיב למבקשים מקרקעין בזכרון יעקב.

          בחוזה המכר הוסכם, כי המבקשים יעבירו רישום הבעלות במקרקעין על שמם בתוך שישה חודשים מיום שבית המשפט יאשר את העסקה, ולאחר שהמשיב יעביר למבקשים את כל המסמכים הדרושים. עוד הוסכם, כי תנאי זה (בין תנאי נוספים) הוא תנאי יסודי, והפרתו תזכה את המשיב בפיצויים מוסכמים ומוערכים מראש בסכום של 28,000 ש"ח. יצוין, כי המקרקעין עצמם נמכרו למבקשים בסכום של 272,869 ש"ח.

4.       עסקת המכר אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בתאריך 7.8.01, ולטענת ב"כ המשיב, המשיב העביר לב"כ המבקשים את כל המסמכים שהיה עליו להעביר לו בתאריך 23.7.02. למרות זאת, המבקשים הפרו התחייבותם על פי החוזה, ולא רשמו זכויותיהם בתוך המועד שנקבע, ומכאן תביעתו של המשיב, ליתן צו עשה נגד המבקשים ולחייבם לשלם לו הפיצויים המוסכמים.

5.       בקדם המשפט שהתקיים בתאריך 5.6.05 הודיע ב"כ המבקשים כי הוא מחזיק בכל המסמכים הדרושים לרישום זכויות הבעלות על שם המבקשים, וביקש אורכה קצרה על מנת לבצע את הרישום. ב"כ המבקשים הצהיר, כי יבצע הרישום בתוך שבועיים עד שלושה שבועות, וינהל מו"מ עם ב"כ המשיב בקשר לפיצויים המוסכמים. באותו מעמד הודיע ב"כ המשיב, כי אם הרישום אכן יבוצע, יהיה מוכן להשאיר את עניין הפיצוי המוסכם לשיקול דעת בית המשפט.

6.       מתברר, כי גם לאחר הודעת ב"כ המבקשים לא בוצע רישום הזכויות על שם המבקשים, וכאמור, בתאריך 26.10.05 ב"כ המבקשים לא התייצב לדיון, וב"כ המשיב ביקש כי יינתן פסק דין לזכות המשיב על פי כתב התביעה.

          בפסק הדין חויבו המבקשים לבצע את העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, וכן חוייבו לשלם למשיב סכום הפיצויים המוסכמים.

          מכאן בקשת המבקשים לביטול פסק הדין.

7.       בבקשה לביטול פסק הדין טוען ב"כ המבקשים, כי הופתע לקבל את פסק הדין, שכן רשם את מועד הדיון ביום אחר ולא ביום 26.10.05, ומכיוון שהוא היה זה שטעה, אין המבקשים צריכים ללקות בשל טעותו המשרדית. עוד טוען ב"כ המבקשים, כי לא התקיימו התנאים ליתן פסק דין בהעדרו, ומוסיף הוא וטוען, כי "מעל לכל אין זה סביר לקבוע את מלוא הפיצוי בגין האיחור ברישום".

          הבקשה לביטול פסק הדין אינה נתמכת בתצהיר, ולמרבה הצער, ולמרות הזמן הרב שחלף מאז נמסרה הצהרת ב"כ המבקשים (בתאריך 5.6.05), רישום זכויות המבקשים טרם בוצע, ואפשר שאם בינתיים היה מבוצע, ניתן היה לשקול בקשת המבקשים ביתר אהדה (אם כי, בבקשה, שהוגשה בתאריך 27.11.05, נטען כי "הרישום יסתיים בתוך ימים ספורים בלבד", אך עד עתה לא הוגש מסמך כלשהו המעיד כי הרישום בוצע).

8.       לעומת טענות המבקשים טוען ב"כ המשיב, כי יש לדחות את בקשת המבקשים, ולהותיר את פסק הדין על כנו.

9.       לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני מחליט לדחות את הבקשה, ואלה טעמי:

(א)     אין מדובר בביטול פסק דין מחובת הצדק, שכן התאריך היה ידוע לב"כ המבקשים, וכאמור, נקבע בעקבות בקשת דחיה שהוגשה על ידו, וב"כ המבקשים היה זה שהודיע המועד לב"כ המשיב.

(ב)      משאין מדובר בביטול מחובת הצדק, נשאלת השאלה האם יש מקום לבטל את פסק הדין בתוקף שיקול דעתו של בית המשפט.

          גם אם אין הבקשה נתמכת בתצהיר, מוכן אני להניח כי אי הופעתו של ב"כ המבקשים נבעה מטעות משרדית. ואולם, בכך אין די, שכן אפילו אקבל את הסברו של ב"כ המבקשים, יש לבחון את סיכויי המבקשים להצליח בהגנתם לגופו של עניין.

(ג)      סיכויי המבקשים להצליח בהגנתם לגופה קלושים. נראה לכאורה, בדרגת הסתברות גבוהה ביותר, שלא יהיה מנוס מהקביעה שהמבקשים הפרו את החוזה עם המשיב, ועוד נראה, כי אף לא קיימו את התחייבות בא כוחם מתאריך 5.6.05 להשלים את רישום הזכויות בתוך שלושה שבועות. על כן נראה, כי הבקשה לביטול פסק דין לא נועדה אלא לזכות בפרק זמן נוסף כדי להשלים פעולות שהיה על המבקשים לבצע לפני זמן רב, ולאחר מכן לבקש מבית המשפט, כי יתחשב בכך בבואו לשקול את פסיקת הפיצויים המוסכמים.

          בנסיבות שכאלה אין הצדקה לבטל את פסק הדין.

(ד)      אין ספק כי חובת העברת הזכויות על שמם חלה על המשיבים, שהרי כך נקבע במפורש בחוזה שכרתו עם המשיב, ובאשר לסבירות סכום הפיצויים, לא מצאתי בכתב הגנתם טענה כי סכום הפיצויים המוסכמים אינו סביר ויש להפחיתו. אמנם, בכתב ההגנה נטענה הטענה כי ביצוע הרישום התעכב בשל הצורך לבצע פעולות משפטיות שונות, אך טענות אלה רחוקות מלשכנע, שכן אין הן נוגעות לזכויות שרכשו המבקשים מאת המשיב אלא לזכויות אחרות, שהמבקשת ירשה לאחר פטירת אביה ז"ל. מהחומר שלפני עולה לכאורה, כי העיכוב ברישום נובע מכך, שהמבקשים נמנעו מלשלם תשלום כלשהו שחל עליהם, ועקב כך חסר להם אישור מסים אחד שבלעדיו אינם יכולים לבצע הרישום.